איך לבחור בתוכנית פנסיה? – חלק א' / שוקי שטאובר

לחלק ב' של הכתבה: פנסיית חובה – לכל אחד מגיע

בשתי הכתבות הקודמות דנו בפנסיית החובה ובראייה הכוללת של השוק הפנסיוני בישראל. בכתבה זו אנו מבקשים לבחון את השיקולים לבחירת תוכנית פנסיה המותאמת לצורכי העובד, וכיצד נעשית הבחירה. שוחחנו על כך עם יעקב זלוטניק, יועץ פנסיוני מנוסה. 

כיום מקובל להניח כי כדאי לעובד לחסוך בקרן פנסיה, יותר מאשר בביטוח מנהלים, או בקופות גמל. למה?
הרפורמה בשוק ההון יצרה מצב בו הביטוח הפנסיוני כולל שלושה מרכיבים: קצבת זיקנה, ביטוח על אובדן כושר עבודה וביטוח שאירים (במקרה שהמבוטח נפטר).
קופות גמל מעניקות רק קצבת זיקנה ולכן למבוטח בדרך כלל לא כדאי לפנות למסלול זה. באותו מחיר הוא מקבל יותר בקרן הפנסיה, גם כיסוי ביטוחי.

אז מה ההצדקה לקיומן של קופות הגמל מבחינתם של שכירים [הכתבה מתמקדת בשכירים, אך יש גם לזכור שקופות הגמל משמשות כמסלול חיסכון פנסיוני חשוב לעצמאיים – ש.ש.]?
יש להן הצדקה כרובד חיסכון נוסף. אם עובד בעל הכנסה גבוהה רוצה להפריש לחיסכון פנסיוני סכומים גבוהים יותר מהתקרה שנקבעה לו במסגרת קרן הפנסיה; קופות הגמל מאפשרות לו לבצע הפרשות כאלו, לצורך הגדלת החיסכון לגיל הפרישה (בין אם חיסכון הוני – משיכת סכום חד פעמי, או חיסכון קצבתי – קבלת קצבה חודשית) על פי בחירתו.
אם צריך להתחבט אז יש לעשות זאת בין קרנות פנסיה לביטוחי מנהלים, שגם במסגרתן ניתן לקבל את שלושת מרכיבי הביטוח.
קרנות פנסיה נותנות תנאי חיסכון הרבה יותר טובים; בעיקר ככל שהדברים נוגעים לדמי הניהול המשולמים להם מתוך הצבירה.
על כן, גם בביטוחי מנהלים ניתן לעשות שימוש כרובד נוסף, הכולל השלמת ביטוח שאירים ואובדן כושר עבודה.
ביטוחי מנהלים גם יודעים להעניק, במקרים מסוימים, גמישות שקרנות הפנסיה אינן יכולות להעניקה.

יעקב זלוטניק, יועץ פנסיוני

תן דוגמא לגמישות כזו.
למשל, במקרה של מות העמית, הכספים שנצברו בקרן פנסיה יגיעו רק לשאיריו; ואילו במסגרת של ביטוח מנהלים המבוטח יכול לקבוע מי יהיו המוטבים שייהנו מהכספים, לאו דווקא שאיריו. כך שבמקרה זה יש גמישות המקלה על מי שזקוק לה.
אך כאמור, כל זה רלוונטי בעיקר למי שיש לו שכר גבוה יחסית. זאת אומרת, כי מי שמקבל שכר עד לגובה של
כ– 15,000 ₪ ברוטו לחודש (הרוב המוחלט של השכירים, כ- 90% מהאוכלוסייה), הכי מתאים לו לחסוך בקרן פנסיה.
עובד ששכרו גבוה יותר יכול להתחבט בין המבטחים האחרים לגבי הפרשות מעל סכום זה, לפי צרכיו.
 
                                                      *            *            *

איך בוחרים קרן פנסיה?
נתייחס לעובד שנכנס לראשונה לעולם העבודה. יש קרנות רבות והוא רוצה לדעת מה ההבדל ביניהן. עליו לבחון מספר משתני השוואה. הראשון שבהם הוא כמובן המשתנה הפיננסי – הביצועים של הקרן לאורך זמן: הרווחים שהניבה והתנודתיות בתוצאות שלה. בעולם החדש גובה הפנסיה בגיל הפרישה נגזר מהצבירה הכוללת של הכספים במהלך שנות החיסכון.

אבל אז נוצרת הבעיה הידועה, שאתה בוחן את ביצועי העבר שלא בהכרח משקפים את ביצועי העתיד, בוודאי לא לאורך זמן, ופה אנו מדברים על חיסכון ארוך טווח במובנו הבולט ביותר – חיסכון לגיל זיקנה.
נכון, אבל בכל זאת אם תבחן ביצועים של קרנות פנסיה, תגלה שכמה קרנות בכל זאת נמצאות לאורך זמן בחמישייה הראשונה. לעומתן, יש קרנות שמדשדשות הרבה שנים. הן לא מצליחות להתרומם.
כיום קל לבחון את זה – באתר של משרד האוצר יש נתונים השוואתיים מעודכנים על ביצועיהן של כל הקרנות.

מה אותו עובד צריך לבחון חוץ מתשואות?
כיום יש מרכיב חשוב נוסף, שלצערי רבים לא מייחסים לו חשיבות מספקת:  רמת השירות הניתן לעמיתי הקרנות.

מה הכוונה? למה דווקא כיום זה חשוב?
אם בעבר לא הייתה לעובד שום שליטה על הפנסיה שלו, כיום הוא אדון לגורלו. לא רק בבחירת הקרן, אלא גם בבחירת תוכנית הביטוח המתאימה לו בתוך הקרן.
לכן כיום חלק מהותי ממתן שירות ראוי, הוא נכונותה ויכולתה של הקרן להציע למבוטח תוכנית המתאימה לצרכיו.

תן דוגמא להתאמה כזאת.
נניח כי יש שני מבוטחים בשנות השלושים לחייהם, האחד רווק והשני נשוי ויש לו 4 ילדים. ברור שיש להם צרכים ביטוחיים שונים. למשל, הרווק לא זקוק לפנסיית שאירים, בעל המשפחה בוודאי שכן.
הגיע אלי לייעוץ רווק בן 30. ראיתי בדו"ח השנתי שקיבל מהקרן שלו כי הוא זכאי לפנסיית שאירים. בשביל מה הוא צריך לשלם כל חודש מעל 100 ₪ לביטוח שהוא כלל לא זקוק לו? הצעתי לו לדווח לקרן שהוא רווק. כך, כל זמן שהוא יישאר רווק, העלויות הללו יזקפו לטובת פנסיית הזיקנה שלו, במקום שירדו לטמיון.
מבוטח רשאי לצפות כי הקרן תסייע לו למקסם את הביטוח שלו ולהתאימו לצרכיו. זו לא פעולת שירות חד פעמית, משום שצרכיו של המבוטח משתנים. הרווק, למשל, מתחתן ונולדים לו ילדים.

תן בבקשה דוגמא נוספת למתן שירות ראוי.
מבוטח מבקש לברר אם הוא יכול להגדיל את התשלום לקרן הפנסיה ומה המשמעות של הגדלת התשלומים? מבוטחים רבים לא יודעים שהם יכולים להגדיל את ההפרשה שלהם מ- 5.5% ל- 7% [הכוונה היא להפרשת חלקו של העובד, המקבל עבורה גם הטבת מס. ראו כתבה קודמת בנושא פנסיית חובה – חלק א' - ש.ש.].

למה שמבוטחים יעשו את זה?
נניח שמבוטח בן 35 מבקש מקרן הפנסיה תחזית – הוא מבקש לדעת איזה סכום חודשי יקבל כקצבה בגיל הפרישה. כשהוא מקבל את הנתונים הוא מגלה שסכום זה לא מספיק לטעמו. לכן, כדי להגדילו, הוא עשוי לרצות להעלות את דמי הגמולים שלו, את הסכום החודשי שהוא מפריש לחיסכון.

למה אי אפשר, אם כן, להגדיל גם מעבר ל- 7%?
תקנות מס הכנסה מאפשרות לחוסך לקבל זיכוי עד לגובה הפרשה זה. אבל גם אם ירצה להפריש סכומים מעבר לכך, הדבר אפשרי, אבל ללא הטבת המס.

איך זה מתקשר לשאלת השירות?
יש כתובת עמה ניתן לנהל את כל הדיאלוגים האלו. זה לא דבר מובן מאליו שמבוטח יקבל שירות כזה. יש קרנות פנסיה שאנשיהן מגיעים אל המבוטח, למקום עבודתו, מייעצים לו כיצד לבחור את התוכנית המתאימה לו, יושבים אתו ועם בת זוגו (לטעמי חיסכון פנסיוני הוא חיסכון משפחתי, לא אישי), ובוחנים את רמת הפנסיה אל מול רמת ההכנסה של המשפחה ומול הכיסויים הביטוחיים שכבר יש לה [כדי למנוע כפילות ביטוח שלא לצורך – ש.ש.]. לא כל קרן מסוגלת לתת את השירות ברמה הזו.
דוגמא נוספת: כאשר יש שינויים רגולטורים, הקרן יודעת לשלוח לעמיתים שלה מכתב שמציע להם לפנות אליה כדי לבחון את ההשפעות של השינוי הרגולטורי עליהם.

איך מבוטח יודע מראש איזו קרן נותנת שירות טוב יותר?
שיעשה בדיקת שוק, שיתייעץ עם יועץ פנסיוני.

אני מתייעץ איתך. מי הן הקרנות האלו?
אני לא רוצה לנקוב בשמות. זה לא יהיה צעד אתי, כי יש קרנות שעדיין לא נחשפתי אליהן ואולי הן נותנות שירות לא פחות טוב מאחרות. אבל כדי שלא להשאיר אותך ללא תשובה, אוכל לומר שהקרנות הגדולות לקחו את נושא השירות ברצינות, ויודעות לעשות את זה טוב. אין ספק שהתחרות הקיימת רק מיטיבה עם המבוטחים.

                                                    *            *            *

מי בעיקר שוכר את שירותיך? אנשים פרטיים, או מעסיקים שמבקשים שתיתן שירותי ייעוץ לעובדיהם?
גם וגם. מגיעים אלי אנשים פרטיים שלא דרך מקומות העבודה, ואני מייעץ גם למקומות העבודה. הלקוחות הארגוניים מגיעים בדרך כלל במסגרת משותפת של המעסיקים והוועדים, המבקשים לבחור קרן פנסיה ותוכניות המתאימות לעובדי הארגון.
ככלל, חשוב לקבל ייעוץ בכל מקרה של עליה בשכר או ירידה בשכר, בהחלפת מקום עבודה, ואף בתקופות של חיפוש עבודה.

איך הנועץ יודע שאין לך ולחבריך היועצים הפנסיוניים אינטרס להמליץ על קרנות מסוימות? בעבר רווחו טענות מסוג זה.
בעבר זה באמת לא הוסדר והיו שטחים אפורים. לא היה צורך ברישוי לייעוץ פנסיוני, ליועצים היו קשרי עבודה עם קרנות הפנסיה. כיום הכללים ברורים: יועץ פנסיוני בעל רישיון, אסור שיהיה לו עניין עם איזו שהיא קרן פנסיה, או שיש לו עניין שווה עם כולן. אני, לדוגמא, לא מתוגמל בשום צורה על ידי איזו שהיא קרן פנסיה.

                 
חלקה השני של הכתבה יפורסם בשבוע הבא

לכתבה באנגלית