תכנון קריירה - לא לאינטואיציה / שוקי שטאובר
אם בעבר ארגון מתקדם היה מתגאה בכך שהוא מציג מסלולי קריירה וקידום בפני עובדיו, הרי כיום חלק משמעותי מהאחריות על התפתחותו האישית של העובד מוטלת עליו עצמו. הארגונים הפכו לפחות פטרנליסטיים
(פטרנליסט = אבהי, בהקשר הניהולי מדובר במנהל המתייחס לעובדים כאבא. מצד אחד, מוביל וקובע, דומיננטי ופחות משתף. מצד שני, דואג ואיכפתי.), שליטתם על ההתנהלות של עובדיהם ועל העבודות המבוצעות על ידם, גם בתוך כותלי הארגון, הולכת ופוחתת.
כיום יותר ויותר אנשים נוטלים אחריות על התפתחותם האישית והמקצועית, הן במסגרת הארגון שבו הם מועסקים וכמובן בעולם שמחוצה לו. האם חיפוש עבודה הפך להיות עניין קבוע המלווה אותנו לא רק כשאנחנו מובטלים אלא גם כשאנחנו עובדים? ממה נובע הדחף לחפש כל הזמן עבודה אחרת?
שוקי שטאובר וד"ר מוטי נוימן - פסיכולוג ומנהל מחלקת ייעוץ קריירה בחברת המיון וההשמה פילת - נקודת מפנה, משוחחים על דרכים לתכנון נכון של קריירה.
שוקי שטאובר: לתחושות ולאינטואיציה יש תפקיד חשוב בחיים ובתכנון קריירה. אבל לא כדאי לתת להם להיות השליטים הבלעדיים על תהליכים של שינוי.
מוטי נוימן: נכון. לעיתים האינטואיציה יכולה לכוון אדם לעשיית שינויים גדולים אבל לא בהכרח אפקטיביים, בעוד ששינוי הדרגתי ובניית מהלך בצעדים קטנים ושקולים היו מובילים אותו טוב ומהר יותר להשגת יעדיו. לפעמים אדם חדור רצון לעשות שינוי ובוחר דרך אחרת לחלוטין מזו שהלך בה עד כה. זאת, מבלי לבחון אם באמת זו הדרך הנכונה מבחינתו.
ההסבר לתופעה זו נעוץ כנראה בכך שכדי להיתנתק מעבודות שבהן אנו עוסקים תקופה ממושכת, אנו מגייסים ומפעילים כוחות חזקים. לעיתים עוצמות אלו מובילות אותנו למרחק רב מדי. כמו כן, כניסה לתחום פעילות שונה לגמרי, המוביל לביצוע משימות ועבודות אחרות לחלוטין נראה כמבטיח יותר את השינוי שלו אנו מייחלים.
שוקי שטאובר
שוקי: בדרך זו יורדים לטמיון הרבה יתרונות שהאדם צבר במהלך השנים, כמו ידע וניסיון מקצועי, או קשרים שקשר עם אנשים רבים בתחום עיסוקו הקודם.
מוטי: לכן מי שמעדיף לעשות שינוי בקריירה שלו כדאי שייבחן קודם כל תחום עיסוק חדש שנמצא בתחום קרוב, או חופף במידה מסוימת, לזה שעסק בו קודם.
לדוגמא: אם עבודותיו של אותו אדם היו בתחומי הרפואה הוא יכול לבחון עיסוק בנושאי דיאטה, יופי, או כושר גופני. אם היו אלו עבודות בהנהלת חשבונות הוא יוכל לבחון עבודות בתחום שיווק ציוד משרדי, מתן ייעוץ או שירותים למשרדים של הנהלת חשבונות, השמה לתפקידי הנהלת חשבונות, או לימודים ועבודה בתחומים כמו ראיית חשבון וייעוץ מס.
שוקי: נראה כי שנינו מהווים דוגמא ראויה לאימוצה של גישה כזו. במשך שנים רבות היית איש משטרה שעסק בתחומי כוח אדם. השתחררת ופתחת חברה עצמאית שעסקה בתחום של השמה למועמדים שפרשו מתחום קודם בנוסף לשירות תכנון קריירה עבורם, וכיום השתלבת בתחום דומה ב'פילת'. כך שינית את פלטפורמת העיסוק בהתאם לצרכיך המשתנים, אבל לא שינית את תחום העיסוק. אתה ממשיך לבצע את אותן עבודות וניפגש עם אותו מִילְיֶה (= חוג חברתי) מקצועי. שמרת על הידע והקשרים המקצועיים.
מוטי: מסכים בהחלט. הקשר שלנו לאורך השנים הוא דוגמא טובה לכך. גם אתה פעלת בדרך זו. היית שכיר מספר שנים בתחומים של משאבי אנוש ויחסי עבודה. הרצית, ייעצת וכתבת בתחומים אלו, ואחר כך המשכת לעסוק בתחומים אלו כעצמאי. גם כאשר התחלת לכתוב ספרים, המשכת בעצם לבצע את אותן עבודות, רק הפלטפורמה השתנתה.
שוקי: אחת הבעיות בתכנון קריירה היא החשש משינוי. הפחד מהלא נודע.
מוטי: זו אמנם מלכודת פסיכולוגית חזקה מאד שגורמת לאנשים רבים לשמור על המצב הקיים, על הסטאטוס קוו. לכך מתווספת נטייה נוספת של בני אדם להגן על המחויבות שיש להם, כביכול, לבחירה הראשונה שעשו. לכן הם ממשיכים להשקיע במה שהם רגילים לעשות, לעבוד באותן עבודות, להיסחף לתוך השגרה הלא מאיימת. זאת, ללא בחינה אובייקטיבית של האפשרויות והסיכויים, גם בתחום בו הם עוסקים וגם מול האלטרנטיבות האמיתיות העומדות בפניהם.
לדוגמא, אדם למד ביולוגיה והשתלב באחת מהעבודות בתחום, כמו הוראה או במחקר. אין לו באמת סיפוק מעבודתו והוא חולם על עשיית דברים אחרים ושונים. אבל הוא חושש לבצע שינוי, כי אז 'יפסיד' את הקביעות בעבודה ואת השכר המובטח לו. או אולי הוא לא מוכן להשקיע את מה שנדרש כדי להיכנס לתחום עיסוק חדש.
לכן, בתכנון קריירה לא צריך לפעול בצורה אינטואיטיבית. חשוב שאדם המבקש לערוך שינוי בחייו ובדפוסי עבודתו ישקיע משאבים בבדיקה שיטתית של המציאות, באיסוף מידע ונתונים לפני קבלתן של החלטות משמעותיות.
שוקי: לפעמים אדם עושה החלטה בגלל אירוע נקודתי, או בגלל סיבה נקודתית גם אם היא אירוע מתמשך. למשל, אדם שיש לו ממונה ישיר בלתי נסבל יכול להחליט כי הוא עוזב עבודה מעניינת, או אפילו להפוך לעצמאי, משום שהוא לא מוכן כי שוב אי פעם 'מישהו יישב לו על הראש'.
מוטי: נכון ומשום כך ההחלטה על שינוי קריירה צריכה להיות בראש קר ועל בסיס בחינה שיטתית של המצב.
אדם שחש עייפות מצטברת ושחיקה, או שהבוס שלו משגע אותו, או שהגיע ל'תיקרת הזכוכית' המונעת ממנו להתקדם – לא בהכרח צריך לעזוב ולפתוח עסק עצמאי. יתכן מאד שמעבר לתפקיד אחר או למסגרת תעסוקתית אחרת יפתרו את הבעיה.
שוקי: כי פתיחת עסק עצמאי לא צריכה להיות בגלל סיבה המבקשת לבטל משהו שלילי, אלא מתוך רצון לקדם משהו חיובי.
מוטי: משהו חיובי כמו רצון לממש רעיון טוב המשולב בדחף להצליח ולעשות פריצת דרך אישית ועסקית. או שאותו אדם חש כי הוא בעל ידע נדרש בשוק בו הוא פועל וכי יהיה ביקוש לעבודותיו. פתיחת עסק עצמאי עשויה להתאים לאדם החש כי ביכולתו לתרום הרבה מעבר למה שהתפקיד הנוכחי מאפשר לו.
* * *
שוקי: דיברנו על מצבים בהם אדם מגיע לרוויה בתחום עיסוקו. במצב כזה הוא חש כי העבודות שהוא מבצע כבר אינן גורמות לו הנאה וסיפוק אמיתיים ואז הוא מחפש להיחלץ מהמבוך בו הוא נמצא. בסיטואציה כזו באמת אפשר לקבל החלטות נמהרות. לכן מן הסתם אדם צריך להיות מודע כל הזמן לאפשרויות ההתפתחות העצמית שנקרות לפניו. אל לו לחכות לרגע בו יהיה 'רעב' ואז יטרוף מכל הבא ליד בבולמוס לא מבוקר, אלא עליו לחזות פני עתיד ולהבין כי כדאי לבחון חלופות עוד לפני שיאבד עניין בעבודתו הנוכחית.
מוטי: ניתן לכנות את הגישה הזו כיישום מודל 'רופא השיניים' לצורך בדיקת מצב הקריירה. יש שתי דרכים לטיפול בשיניים: ללכת לרופא שיניים בזמן משבר ולטפל בכאב, או לבצע בדיקה תקופתית שגרתית מפעם לפעם. כך גם בתכנון קריירה. מומלץ מאד לאמץ את שיטת הבדיקה התקופתית ולהעריך מדי תקופה איפה האדם נמצא ביחס למטרות ולשאיפות שלו.
ב'צ'ק-אפ' כזה הוא גם בוחן את שינוי המגמות בשוק העבודה בו הוא נמצא ואת הצורך להתאים את היעדים שהציב לעצמו תוך התחשבות בצרכים חדשים.
דוגמא לבחינת התפתחות קריירה בתוך ארגון: עובד ישאל את עצמו: איזה תפקיד עומד להתפנות בעתיד הקרוב, ומה ירצו לראות במי שימלא את התפקיד. ולאחר מכן יוסיף וישאל: האם אני מועמד טוב? האם הממונים עלי יתמכו במועמדותי? מה היתרון שיש לי מול מי שמתחרה איתי על התפקיד?
שוקי: אני ניפגש עם אנשים רבים הנמצאים במעברי קריירה. רבים מהם יוזמים את הפגישה משתי סיבות עיקריות. האחת, היוועצות לגבי המשך הדרך והאפשרויות הקיימות בשוק העבודה. השנייה, הם מניחים שיש לי מערכת קשרים ענפה ואולי יוכלו להסתייע בה כדי להגדיל את האפשרויות העומדות לפניהם בהמשך הדרך.
מוטי: זו דרך נכונה לניהול קריירה. לא כדאי לעמוד לבד במערכה. אדם צריך להתייעץ ולהיעזר במי שיכול ומתאים לסייע לו. יש מי שלקראת שינוי קריירה ובחינת עבודות חלופיות בונה לו מעין 'מועצה מייעצת' המורכבת מחברים קרובים אתם הוא מתייעץ בבחירת דרכו החדשה.
יש כאלו שאפילו מקיימים 'מועצה' כזו לאורך זמן. היא משרתת באופן הדדי את כל משתתפיה. כדאי שתהא זו חבורה העוסקת בתחומים מגוונים ובעבודות שונות כמו משפטן, איש כספים, איש שיווק בעל ניסיון ניהולי וכדומה. קבוצה כזו מסייעת לצמצם את מספר השגיאות שאדם המבקש שינוי עשוי לעשות.
שוקי: הם למשל, יכולים לשקף לו את מגבלותיו. אדם לא תמיד מודע לחסרונותיו ולכן במקרים רבים אנשים ממלאים תפקידים ומבצעים עבודות שאינם מתאימים לאופיים.
מוטי: והם מתקשים להודות בכך. יש עיסוקים ועבודות כמו כבאי, חבלן, או חייל קרבי, בהם נדרשת רמה גבוהה של אומץ ואף נכונות לסכן חיים. אך יש סוג אחר של אומץ שעל מנת לפעול לפיו צריך כוחות נפש כמעט כמו אלו הנדרשים כדי לצעוד לקרב, לתפוס עבריין או להיכנס לבניין בוער – האומץ להסתכל בראי, לראות את עצמך ולקבל את מה שאתה רואה. האומץ להשלים ולקבל את חוסר השלמות, הפגמים והפגיעות שיש בכל אחד מאיתנו.
לרבים מאד אין את האומץ הזה, לכן הם 'תקועים' ואינם יכולים לממש את הפוטנציאל שלהם. כי רק בעיות או פגמים שאדם רואה אותם, ומכיר בקיומם, ניתנים לתיקון.
שוקי: חוקרים של עולם הקריירה עיצבו את מושג 'עוגני הקריירה' העשוי לסייע לאדם לתכנן בצורה ראויה יותר את הכיוונים אליהם תתפתח הקריירה שלו. סקור בבקשה בכמה מילים את המושג ואת הלקחים שניתן להפיק מהבנתו.
מוטי: 'עוגן הקריירה' של אדם מורכב ממאפייניו החשובים הכוללים נטיות, ערכים, מניעים וכישרונות. מרכיבים אלו מנחים את הבחירה שלו בתחום העיסוק שלו ובעבודות אותן יבצע. כאשר אין הלימה מספקת בין מאפייניו לבין העבודות בהם הוא עוסק, יתעוררו אצלו קשיים וחוסר שביעות רצון. בתכנון קריירה ראוי על האדם לאבחן את עוגני הקריירה שלו ולתור בהתאם אחר עבודות ועיסוקים המתאימים לו.
עוגני הקריירה העיקריים שזיהו החוקרים הם אלו:
אוטונומיה - עוגן המאפיין אנשים המתקשים לעבוד בארגונים גדולים ומעדיפים להיות 'עצמאיים'. עובד שניחן בעוגן זה לא יתמיד בעבודתו בארגון גדול וביורוקראטי. בהזדמנות הראשונה הוא יבקש לעזוב ויפתח עסק עצמאי.
יצירתיות ויזמות - עוגן המאפיין אנשים המארגנים את הקריירה שלהם סביב הצורך ליצור משהו חדש משלהם. נמצא אותם מבצעים עבודות בתחומי שיווק, פרסום, יחסי ציבור ואולי גם עבודות פיתוח בתחום התוכנה. כאן נמצאים כמובן גם היזמים המקימים עסק משלהם.
בטחון ויציבות - עוגן המאפיין אנשים המייחסים משקל רב ליציבות הקריירה. סביב עוגן זה נוצר מיתוס הכניסה לארגון בגיל עשרים ופרישה ממנו בגיל ששים פלוס, רצוי עם מינימום שינויים בתחומי העיסוק לאורך הדרך.
ניהול כללי - עוגן המאפיין אנשים שהקריירה ממוקדת סביב הטיפוס במעלה סולם הניהול, אל עבר המשרות הבכירות. בעלי עוגן זה מחפשים עמדה בה הם נהנים מהשפעה ומנטילת אחריות. רק עבודות בהן קיים קשר ישיר בין המאמץ האישי והתגמול האישי ישביעו את רצונם.
עיסוק טכני או פונקציונאלי - עוגן המאפיין אנשים המארגנים את הקריירה שלהם סביב יכולת מקצועית ספציפית שהם ניחנים בה. אנשים כאלו יחליפו תפקידים ומקומות עבודה כשהדחף המניע אותם הוא מיקסום (הגדלה למקסימום) ההזדמנות להתמודד עם האתגרים בתחום המומחיות הספציפי שלהם. כשיוצע למומחה הטכני להתקדם לתפקיד אחר ולבצע עבודות בתחום אחר, בו הוא איננו מומחה - הוא יסרב גם להצעה שלאחרים תיראה מושכת מאד.
לכתבה באנגלית 