לחלק א' של הכתבה: איך לבחור בתוכנית פנסיה?
בכתבה זו מובאת המשך השיחה עם יעקב זלוטניק, יועץ פנסיוני מנוסה, על הדרכים לבחירה של תוכנית פנסיונית המותאמת לצורכי העובד, וכיצד נעשית הבחירה
(*מומלץ לעובדים, וכן למחפשי עבודה שהכרת התנאים הפנסיוניים היא מבין השיקולים החשובים הראויים להישקל על ידם בטרם יחתמו על חוזה עבודה).
איך בוחרים מסגרת פנסיה ארגונית?
המעסיקים והועדים קובעים את הפרמטרים שהם מבקשים שקרן הפנסיה תעמוד בהם, ובהתאם אנו בוחנים את הקרנות, מנהלים איתן משא ומתן ומחליטים מי מהן היא המתאימה ביותר לבטח אותם.
אבל אמרנו שכיום כל עובד יכול לבחור לו את הקרן והתוכנית המתאימה לו, אז איך מקום העבודה מציע לכלל העובדים מסגרת אחידה של ביטוח פנסיוני?
הרכישה המרוכזת מביאה לידי ביטוי את היתרון לגודל, כמו בכל תהליך רכש. במצב כזה יש לעובדים כוח משא ומתן חזק יותר מול הקרנות. לגוף שמצרף אליה מבוטחים רבים – קרן הפנסיה תהיה נכונה לתת מגוון הטבות. למשל, דמי ניהול נמוכים יותר (ואז גדל הסכום הפנסיוני שנזקף לזכותו של כל עובד) ו/או רמת שירות גבוהה במיוחד.
דוגמאות לרמת שירות כזו: פעם בשנה נציג הקרן מחויב לקיים פגישה אישית ולבצע התאמות נדרשות עבור כל עובד, בהתאם לשינויים במצב המשפחתי של אותו עובד.
דוגמא נוספת: קרן הפנסיה מתחייבת לקיים כנס שנתי לעובדים, כדי שבמסגרתו תציג להם את השינויים הרגולטורים שחלו בשנה החולפת ואת השלכותיהם מבחינתם של העובדים. דוגמא לשינוי רגולטורי כזה היא תיקון מס' 3 לחוק קופות הגמל, שנכנס לתוקף ב- 1.1.08.
זאת אומרת שיוצרים כוח של קבוצה ובתוכה כל עובד יכול לבחור לו את התוכנית המתאימה עבורו.
נכון. העובדים מקבלים מידע על מה שהם מקבלים מהקרן בעקבות ההסכם שנחתם בינה לבין המעסיק והועדים, ויכולים לבקש התאמות לצרכיהם האישיים.
יעקב זלוטניק, יועץ פנסיוני
ואם עובד לא רוצה להיות מבוטח באותה קרן שנבחרה על ידי המעסיק והועדים?
הוא רשאי כמובן לעבור לקרן אחרת. אבל זה קורה ממש בשוליים שבשוליים; כי איזו סיבה יש לעובד לוותר על ההטבות המיוחדות שבהן זכה כחלק מקבוצה גדולה?
אתה כל הזמן מדבר על ועד והנהלה. יש גם ארגונים אחרים שאתה מייעץ להם, שאין בהם ועד עובדים?
במרבית הארגונים שבהם נתתי את שירותי נשכרתי על ידי הועד וההנהלה במשותף. ככלל, לעובדים יש יותר אמון כאשר בחירת הקרן נעשית בשיתוף עם הועדים, נציגיהם.
יש ארגון אחד שאני מייעץ לו ושאין בו ועד עובדים. בארגון זה הקפדתי אני להיות זה ששלח לעובדים את המידע, כיועץ פנסיוני מוסמך. כמובן שציינתי שיש אפשרות להיפגש איתי כדי לבצע התאמות אישיות, ומספר פגישות כאלו אמנם נערכו.
לדעתי, מרבית העובדים בכלל לא יודעים שהם יכולים לבחור תוכנית פנסיה המותאמת לצרכיהם. מרביתם חושבים שזו מסגרת אחידה וקבועה.
אתה צודק, זו בעיה גדולה וטוב שאתה כותב על זה. צריך להביא לידיעת החוסכים כי יש להם אפשרויות בחירה.
לקרנות הפנסיה, עם כל הרצון שלהן לתת שירות טוב, יש אולי אינטרס להנציח מצב כזה של חוסר ידיעה. כי אם כל עובד ירצה התאמות אישיות, זה יגזול מהן הרבה אנרגיה.
אתה אומר דבר של טעם.
כל האפשרויות הללו לשינויים והתאמות, רלוונטיות גם למי שמבוטח בקרנות הפנסיה הוותיקות?
[מבוטח חדש לא יכול להצטרף לקרנות הפנסיה הוותיקות. אלו קרנות סגורות העוסקות כיום רק במתן תשלומים לזכאיהן. הרפורמה בשוק ההון יצרה את הקרנות החדשות והרעה את תנאי החיסכון של קרנות הפנסיה הישנות. למרות זאת, תנאי החיסכון בקרנות הוותיקות עדיין נחשבים, במקרים רבים, לטובים מהתנאים להם זכאים המבוטחים בקרנות החדשות. מכלול ההטבות להם היו זכאים עמיתי הקרנות הישנות היו אחת הסיבות המרכזיות לגירעון האקטוארי העצום שנוצר אצלן. גירעון זה הוא שהניע את גלגלי הרפורמה – ש.ש.]
לא.
כי התנאים שם יותר טובים מאשר בקרנות החדשות, אז לפחות שהמבוטח ייהנה מזה ויישב בשקט?
לא מדויק, כי גם שם יש מצבים אבסורדיים, שאינם קיימים בקרנות החדשות. אתן שתי דוגמאות: בקרן חדשה, גם כשמבוטח מגיע לגיל פרישה, שואלים אותו איזו תוכנית קצבה הוא רוצה בהתאם למצבו. למשל, אם הוא נשוי, או לא נשוי. בקרן ותיקה אין אופציה כזו.
דוגמא נוספת: בקרן חדשה יוכל המבוטח לבחור מסלול, לפיו אם יילך לעולמו, יקבלו יורשיו את הכספים שנותרו לזכותו. לעומת זאת, בקרן ותיקה, אם המבוטח פרש מעבודתו ואחרי חודשיים הוא נפטר, ואין לו אישה [משמעות הדבר שלא נוצרה זכאות לקצבת שאירים, כי אין שאירים (זאת בהנחה שילדיו, אם יש לו ילדים, כבר בוגרים) – ש.ש.], כל הכסף שחסך כל השנים יורד לטמיון.
אבל זה מה שקובעים התקנונים של הקרנות הוותיקות.
נכון.
אפשר לשנות אותם.
אבל לא משנים אותם.
כי צריך לממן את הגירעון שנוצר בקרנות הוותיקות, וזו אחת הדרכים לעשות זאת.
את זה אתה אמרת.
* * *
מה עוד חשוב בבחירת קרן פנסיה, חוץ מאשר איתנות פיננסית וביצועים פיננסיים ורמת השירות עליה הרחבת?
הזכרנו גם את הפרמטר של גובה דמי הניהול וניתן להוסיף את תקנון הקרן וגם המאזן הדמוגרפי של הקרן [הרכב אוכלוסיית עמיתי הקרן – ש.ש.].
יש הבדלים מהותיים במאזן הדמוגרפי בין הקרנות החדשות?
חלק מהקרנות החדשות הן המשך של הקרנות הותיקות ולכן יש הבדלים שנוצרו במהלך השנים, שחלחלו גם אליהן. למשל, בעבר רבים מעובדי הצווארון הכחול היו מבוטחים בקרן הפנסיה מבטחים וגם כיום רבים מהם נמצאים בקרן מבטחים החדשה. לעומתה, קרן מקפת הייתה שייכת להסתדרות הפקידים ולכן היה בה יחסית מספר גדול יותר של עובדי צווארון לבן, זה המצב גם בקרן מקפת החדשה.
עד כמה חשוב המאזן הדמוגרפי בשיקולי הבחירה בקרן פנסיה?
ככלל, זה מרכיב שיש לו משקל והשפעה על האיתנות הכוללת של הקרן.
הרי גם הקרנות החדשות הן קרנות הדדיות. זאת אומרת שאם בשנה מסוימת היו בקרב עמיתי הקרן יותר מקרי פטירה ונכות מהצפוי, זה משפיע על ביצועיה הפיננסיים, וממילא זה משפיע על כל העמיתים – באותה שנה יוקטנו סכומי הצבירה של כולם.
אם במלחמת לבנון נהרגו 20 עמיתים והקרן משלמת למבוטחיה בכל מקרה של פטירה, כולל מלחמה, אז יופחתו זכויותיהם של יתר העמיתים.
אבל זה לא חד סטרי, אם יש עודף אקטוארי הוא יחולק לשאר העמיתים.
ויש לכל זה השפעה מהותית על יציבותה של הקרן? עד כדי כך?
אני מסכים שהמבנה הדמוגרפי לא צריך להיות שיקול מרכזי בבחירת הקרן. זה מרכיב נוסף. זאת אומרת שאם יש שתי קרנות שהן, עקרונית, דומות בכל, פרמטר זה יכול להכריע במי לבחור.
הנה הצהרת כי קרן מקפת החדשה היא קרן הפנסיה הכי טובה. היא גדולה ויציבה, יש לה שירות טוב ויש לה תמהיל "נכון" של עובדי צווארון לבן.
אני לא מסכים, כי מנגד ניתן לטעון שרמת השירות של מקפת החדשה פחותה מזו של מבטחים החדשה [מבטחים החדשה, עקב גודלה ופריסת סניפיה בעבר, היא קרן הפנסיה היחידה שיש לה סניפים ברחבי הארץ. דבר זה עשוי להשפיע מטבע הדברים על רמת השירות שהיא מעניקה לחבריה ברחבי הארץ. זאת משום שעדיין רבים הם האנשים שמבקשים לדבר עם נציג שירות פנים אל פנים – ש.ש.]. לכן בכל מקרה המבוטח צריך להחליט מה הם סדרי העדיפויות שלו. על היועץ לסייע לו לשקלל את כל הפרמטרים לפי צרכיו, לפני קבלת החלטה.
* * *
כמה עולה לאדם פרטי להשתמש בשירותיך?
יועצים פנסיוניים גובים בין 800 – 700 + מע"מ לפגישה חד פעמית.
כמה יועצים פנסיוניים פועלים כיום בארץ?
לא יודע. בבנקים מועסקים רבים מהם.
אם יש בבנקים יועצים והייעוץ לא עולה כסף לנועץ, למה הוא צריך להגיע אליך כיועץ פרטי?
זה כן עולה כסף בבנקים. הבנקים מקבלים מהקרן אליה המבוטח נרשם 0.25% מהצבירה שלו.
אבל הם מקבלים את הכסף מהקרן, לא מהמבוטח.
ממי אתה חושב שהקרן לוקחת את הכסף? היועץ מחתים את המבוטח על טופס קבלת ייעוץ פנסיוני מתמשך, ועל סמך זה הבנק מקבל את העמלה שלו.
אני לא נותן ייעוץ פנסיוני מתמשך, אלא רק בנקודות זמן הרלוונטיות לחוסך.
הקרן גובה בכל מקרה מהמבוטח 0.5% דמי ניהול ונותנת לבנק חצי מסכום זה. זאת אומרת שהמבוטח בכל מקרה משלם את דמי הניהול; ואם הוא הולך אליך ולא ליועץ של הבנק יש לו עלות נוספת – שכרך.
אני מתמקח עם קרן הפנסיה על גובה דמי הניהול שישלם העובד. כושר המיקוח שלי מול הקרן מאפשר להעביר את דמי הניהול הללו [עמלת ה- 0.25% המשולמת לבנק במקרה שהיועץ הפנסיוני הוא פקיד הבנק – ש.ש.] אל המבוטח.
מדבריך משתמע כי אם אתה מצליח לסייע למבוטח להפחית את דמי הניהול ב- 50% (מ- 0.5% ל- 0.25%), הרי העובד חוסך סכום משמעותי, שהוא לבדו מצדיק את תשלום שכרו של יועץ פנסיוני. הסדר כזה לא ניתן לעשות עם הבנק.
נכון. ודבר חשוב נוסף, בקרוב תיכנס לתוקף רפורמה נוספת, לפיה תתאפשר העברת כספים מתוכניות הוניות לתוכניות לקצבה. זה הוא נושא מורכב המחייב חשיבה וייעוץ מוקדם לפני קבלת החלטה.
לכתבה באנגלית