ראיון עם אלון גל, מנכ"ל ומייסד תות תקשורת ותוצאות / הילה יעקובי

תות תקשורת ותוצאות היא חברה מובילה בתחום האימון וההדרכה בישראל. אלון גל, המכהן היום כיו"ר ארגון המאמנים בישראל, הקים את החברה, המונה כיום 212 מאמנים זכיינים, בשנת 2001. נפגשנו עימו לשיחה מרתקת על החיים, על עסקים ועל המתודות הייחודיות שפיתח להובלת אנשים וארגונים להצלחה והגשמה. שמענו גם, אולי בעיקר, על החזון שלו שעומד בבסיס החברה שהקים – בניית מנהיגות חדשה בישראל, ועל הדרכים בהן הוא ומאמני תות חיים את החזון ופועלים להגשמתו.

מה הוביל להקמתה של חברת תות?
אני עוסק באימון כבר 11 שנים. בעברי הייתי מאמן ספורט, אימנתי את מכבי חיפה בשחייה ואת איתן אורבך. עברתי השתלמות בתקשורת בינאישית והתחלתי להעביר סדנאות תקשורת בינאישית בארגונים. עם הזמן נתבקשתי ללוות את המנהלים יותר מקרוב, ואז התחברו לי 2 העולמות; הנחייה מקצועית ואיכותית בתקשורת בינאישית, יחד עם עולם התוכן ממנו הגעתי – אימון ספורט. מצאתי הקשרים מאוד קרובים בין התחומים ובשנת 2001 החלטתי להקים חברה שתעסוק באימון.

האם פירוש הדבר הוא שאתה החלוץ בתחום האימון בישראל?
לא. מסתבר שהיו מספר מאמנים שבאו מעולם הקואצ'ינג האמריקאי, לפני שהתחלתי אני לעסוק בתחום. באותם ימים לא הכרתי את התחום ולא ידעתי כלל על קיומו. קראתי לזה "אימון" בגלל התחום ממנו באתי ובגלל שאהבתי את התפישה שהמושג מייצג בהקשר הזה. רק אח"כ התחלתי לגלות שיש כזה מושג בעולם. התחלתי ללמוד את זה, להשתלם ולהתמקצע והקמתי קבוצת לימוד עם עוד 10 מאמנים מכל העולם ועבדנו יחדיו במשך שנתיים. החלפנו דעות, תכנים, דרכי הסתכלות ולמידה ולאט לאט נכנסתי לעומקו של התחום.

איך כל זה התגבש לכלל ההחלטה להקמת חברה?
פנו אליי אנשים רבים שהכירו אותי, בעיקר לקוחות, שאמרו שזה מדהים והם רוצים גם לעשות את זה, אז לקחתי את כל המתודות שהכרתי ובעבודת צוות של שנה התחלנו לייצר את המתודה הייחודית שלנו. ב- 2001 עשינו הכשרה ראשונה ל- 20 אנשים. כל אותם 20 אנשים שהוכשרו, היוו את הגרעין איתו הקמתי את החברה.

אלון גל, מנכ"ל ומייסד תות תקשורת ותוצאות

כיצד צמחה תות לחברה המונה 212 מאמנים?
תות היא חברת זכיינים, פירושו שכל מאמן בחברה הוא זכיין של תות. אחת לשנה פתחנו עוד הכשרה, קיבלנו בכל שנה עשרות אלפי פניות של אנשים שרצו ללמוד ולהפוך למאמנים. לא היינו בי"ס לאימון אף פעם. ביה"ס שלנו הכשיר זכיינים, אנשים שבחרו לעסוק באימון בחייהם. קיבלנו בכל שנה כמה עשרות אנשים להכשרות. 80 אחוז מהאנשים שעברו את ההכשרה הראשונית שלהם בתות, מאז ועד היום, הם זכיינים מורשים של תות.

מהם הקריטריונים לקבלת מאמן?
קודם כל יצרנו הסתכלות משלנו על העניין והיא מבוססת על מספר שלבים. השלב הראשון מתמקד בשאלה: מה זה אומר להיות יזם עצמאי. בכדי להיות מאמן אתה צריך להיות יזם ולשם כך בנינו סדרה של סדנאות המבהירות מי מתאים לכך ומי לא, אך יותר מזה, בנינו מתודה הנותנת כלים לאדם לאבחן בעצמו האם מתאים לו להיות יזם עצמאי או לא. זהו השלב הראשון של המיון, לאחריו יש שלבים נוספים. הראשון בהם, שהוא הזניח ביותר, הוא היכולות התקשורתיות.

יכולות תקשורתיות הן תכונות זניחות עבור מאמן?
זה הדבר הכי זניח, על סף הלא רלוונטי בקבלה להכשרה,.מכמה טעמים: במבחן התוצאה, מתוך כל התקשורתנים האיכותיים, האסרטיביים ואלופי הג'גלינג התקשורתי שפגשתי וקיבלתי לתוך הכשרות, רובם המוחלט לא הפך למאמנים, ומאידך, הרבה אנשים שדווקא מבחינה תקשורתית היה להם קשה, לא נוח ולא טבעי לעשות ג'גלינג תקשורתי, דווקא הם אלו שהפכו למאמנים המובילים והמדהימים ביותר שאני מכיר. אין קשר בין הדברים. זהו כן מימד דרכו אנחנו ממיינים אנשים, אבל היכולת לנהל שיחה איכותית ולבצע חיבורים לוגיים פשוטים, מבחינתי היא טובה מספיק. ניתן ללמד את זה, לשפר את זה, להכניס את זה למתודה של השיחה האימונית ולהפוך אדם שהוא כביכול הכי לא אסרטיבי, למאמן מדהים בסופו של התהליך.

האם יכולת תקשורתית אינה מכילה בתוכה כריזמה, יכולת הנעה, יכולת רתימה וכד'?
אני מפריד בין 2 חלקים, חלק אחד הוא היכולת התקשורתית המילולית, המופע, זה הכי פחות חשוב בעיניי. החלק השני הוא התקשורת של האדם עם עצמו, המכילה את הדברים שציינת. זהו הדבר החשוב ביותר שאנחנו בוחנים, הוא מכיל בתוכו ענווה, נחישות, נקיון אנושי, היכולת לרתום אנשים למטרות משותפות, דרך היושר הפנימי והאינטגריטי של המאמן. יש לנו מתודה שלמה לבחינת הדברים הללו.

כמה עובדים מועסקים בתות?
כולל המאמנים אנחנו 350 אנשים. שיווק, כספים, יש לנו הרבה חברות-בת, שכולן משיקות למה שאנחנו עושים. פרויקט רציני.

איזו מין חברה זו?
חברה מדהימה, מלאת חיים, מלאת אהבה, יש פה המון אקשן, המון למידה הדדית, המון עזרה, איכפתיות, שיתופי פעולה. באמת חגיגה, זה ארגון כייפי.

הניהול בחברה הוא היררכי?
כן, אבל מאוד לא נוקשה. יש הגדרות ויש כללים, אבל אנחנו מגבשים אותם יחד. יש בתות את קבוצת המנהיגים – עשיריה של מאמנים מובילים, ואנחנו מפתחים וחושבים ביחד.

מה טיב היחסים בין תות למאמנים שלה?
כל מאמן הוא עצמאי לכל דבר, המאמן גוזר קופון מכל עבודת אימון שתות הפנתה אליו. מערכת היחסים לא בנויה על – מי הביא לקוח. ברגע שאדם הופך לזכיין של תות, קודם כל הוא בא עם שם שיש לו תו תקן מאוד רציני, יש לנו קבוצות בקרה, קבוצות איכות, לקוח יודע שיש לו אבא ואמא. אם מחר בבוקר הוא לא יסתדר עם המאמן, אנחנו נחפש לו חלופה ואם התהליך לא עובד, אנחנו גם מחזירים כסף.

מהם היתרונות בעבור המאמנים, לפעול כזכיינים של תות?
כל מאמן בתות משוייך לקבוצה מקצועית הנפגשת פעמיים בשבוע. כל תהליך מבוקר ברמת הקבוצה, יש לו מאמן שאחראי עליו ומנחה אותו ברמה המקצועית. הוא מקבל כלים רבים, בהם תוכנה ארגונית, המאפשרת לו לנהל תהליכים מכל מקום בעולם, ספריה מפולחת לנושאים שיש בה חומרים בכל נושא אפשרי, שנכתבו בתות, הוא מגיע עם השם והגב של תות ויש לזה משמעויות רבות. את כל ההכשרות הנוספות שלו הוא מקבל חינם. ההכשרות, הליווי וההתמקצעות, כלולים בזכיינות שלו. חוץ מכל זה יש את עניין ההפניה של לקוחות, אבל זה זניח אל מול כל השאר. תות היא בית לאימון, יש לנו פה למעלה מאלף מטר של מתקנים – אולמות וחדרי אימון, שהשימוש בהם כלול גם הוא כמובן.

אילו חברות נמנות עם מעגל הלקוחות של תות?
בשנת 2007 בלבד, פעלנו בכ- 700 ארגונים וחברות, ביניהם: בנק הפועלים, קבוצת כלל, בנק לאומי, חברות הייטק מובילות, קבוצת מגדל ועוד רבים אחרים.
ביום ממוצע, מגיעות לתות כ- 120 פניות. זה לא קורה ביתר ענף האימון בעשר שנים טובות. בתחום שלנו אנחנו מיקרוסופט, לפני שהמציאו משהו אחר.

מלבד באימון, באילו פעילויות נוספות אתם עוסקים?
מחלקת האימון מייצגת פחות מ- 30% מכלל הפעילויות של תות. יש לנו פרויקטים רבים שאנחנו מנהלים בארגונים שונים. מדע הקניות הוא אחד מהם; הוא עוסק בהדרכה, מסידור החנות, דרך העיצוב הנכון ועד ההכשרה של המוכרים והמנהלים. יש לנו חברה לפעילויות outdoor, במסגרתה אנחנו עושים הרבה מאוד פעילויות בשטח, יש לנו פעילויות בחו"ל – אנחנו נמצאים בתהליך הקמה של סניף בלוס אנג'לס, הקמנו סניפים בהולנד ובתורכיה ובגרמניה יש לנו שיתופי פעולה. יש לנו פרויקט אבחון והשמה – הכולל סדנאות אבחון עבור ארגונים ושירותי השמה הכוללים מיון קו"ח, הגדרת פרופיל תפקיד, סקר תפקיד, סדנאות הערכה ולבסוף, השמה. יש עוד פרויקטים רבים, אחד מהם הוא ה-btv  – ערוץ אימון אינטרנטי, עליו אנחנו עובדים, שעומד לעלות לאוויר בימים אלו.

* * * * * * * * * * * *

מה כוללים תהליכי האימון העסקי?
כל תהליך אימון עסקי מתחיל מסקר שאנחנו עורכים עפ"י מתודה שפיתחנו, שהוא למעשה אבחון של חסמים תקשורתיים, שיתופי פעולה קלוקלים וכד'. אנחנו יוצרים דו"ח מסקנות, שבצמוד אליו אנחנו נותנים יעוץ לארגון ברמה האימונית ואז יוצאים לתהליך עצמו, המחולק לשני חלקים: התנעה והטמעה. מכיוון שאנחנו
one stop shop באימון עבור ארגונים, הקשת היא מאוד רחבה. בשמונה שנים הספקנו לפתח מתודות בערך לכל נושא אפשרי בתוך ארגון, מתוך הצרכים בהם נתקלנו.

מהם המסרים שאתם מעבירים לארגונים נותני שירות?
אנחנו מסתכלים באופן מאוד שונה מהמקובל על הגדרה של שירות. שירות, מתמקד בד"כ במקבל השירות. 99% מהתוכן בעולם העסקי של נותני שירות הוא – איך לחייך נכון, איך להגיד נכון, איך לתת ללקוח הרגשה טובה וכד'. לנו יש הגדרה אחרת לגמרי למונח שירות; שירות הוא פעולה למען האחר, המיטיבה בעת ובעונה אחת, אם לא בראש ובראשונה, עם נותן השירות. אם אתה אומר לעובד שירות לחייך ללקוחות והעובד לא מרגיש בנוח, זה יוצר מירמור, לעובד לא טוב ולרוב הוא לא ייתן שירות טוב ללקוחות. אנחנו מנסים לקחת את מושג השירותיות ולהטמיע אותו בחיים.

כיצד ניתן ליצור פריצת דרך באמצעות אימון עסקי?
האופן בו מקובל לחשוב בד"כ על פריצת דרך, הוא כשיפור תוצאות. בשפה ובתפישה שלנו זה קצת שונה. פריצת דרך אינה מתייחסת לתוצאות אלא לדרך, פריצת דרך היא הרגע בו נפתחת לאדם האפשרות לעשות את מה שעשה עד כה, רק בדרך נוספת. לא במקום הדרך בה הלך עד כה, אלא כדרך נוספת. רבים מהתהליכים שלנו מבוססים על הרעיון הזה.

איך זה עובד?
במידה וזיהינו חסם כלשהו בתוך הארגון, ברמה התקשורתית, המטרה שלנו היא לפתוח את האפשרות למתאמן, או לקבוצת המתאמנים, להסתכל על אותו דבר מזוית נוספת. כאשר אדם מוכן להכיר בקיומה של דרך נוספת להתבוננות, אנחנו יודעים להפוך את זה להגדרות עשייה מוגדרות בזמן, שאינן מחוייבות לתוצאות, אלא מגדירות מהן התוצאות אליהן אתה מכוון. זה עיקר הכוח שלנו; לתת את נקודת המבט הנוספת, לגרום למאומן להיות מוכן להכיר בה ולייצר הגדרות עשייה ותוצאות אפשריות מתוך ההסתכלות החדשה.

כיצד אתם עוזרים לארגונים לבנות חזון ארגוני?
גם בעניין הזה, ההסתכלות שלנו היא מאוד שונה מהמקובל. לרוב, ארגונים ואנשים בכלל מתייחסים לחזון כאל משהו שיקרה בעתיד, איזושהי אוטופיה שצריכה לקרות במידה ו... אנחנו מתייחסים לחזון כאל מה שעכשיו ולא מה שיהיה. החזון הוא בחירה עכשווית, לא בחירה עתידית וגם לא בחירה תוצאתית. חזון לא יכול להיות מוגדר בתוצאות, כי תוצאות שייכות ליקום פיזי. אלו דברים מדידים שצריכים לבטא את החזון, אבל הם לא יכולים להיות החזון עצמו. זהו תהליך מברר במהותו, שצריך להסתכם במשפט. לא בנינו מעולם, לשום ארגון, חזון שאורכו יותר ממשפט. אנחנו מאוד גאים ביכולת שלנו ליצור ולמקד ארגונים סביב חזון שהוא בהיר, פשוט וניתן לעבודה עבור כל אחד מהאנשים. כל אחד מהעובדים מגיע בסופו של תהליך למקום בו אלמנט מהחזון, משיק לחיים שלו ולערכים שהוא רוצה לחיות על פיהם.

החזון של מרבית הארגונים הוא לא כזה...
לרוב, כשנכנסים למשרדים של ארגונים, רואים שלט יפה תלוי על הקיר, שיש בו 72 ערכים והמון מילים, שלא אומרות כלום לאף אחד, וזהו חזון החברה.
נכנסתי פעם לארגון שסיים תהליך חזון שהשקיע בו למעלה ממליון וחצי שקלים, והם שמו לכל אחד מהעובדים, מול השולחן, את החזון והשורה התחתונה שלו. אני באתי אחרי 3 חודשים ובדקתי מה העובדים מבינים מזה, ועשיתי תרגיל נוראי. עשיתי דבר שבאמת אסור לעשות, כי יש גבול ליכולת העימות של בן אדם או ארגון ברגע נתון.

מה עשית?
ניגשתי לעשרה אנשים, בעודם יושבים סביב מטמיע החזון בארגון, הפכתי את הדף עליו היה כתוב החזון וביקשתי שיצטטו לי דבר אחד ממה שכתוב שם. אף אחד לא ידע לצטט אפילו מילה אחת, וזה אחרי מיליון וחצי שקלים שהושקעו רק בהטמעה.

מהם להבנתך, הגורמים המרכזיים לניהול כושל?
אני אתחיל מהסוף, אחרי כל השנים הללו יש לי הכרה נוראית, שקודם כל אנחנו לא יודעים כלום. זה אולי לא נעים להגיד, אבל זו האמת. אני רואה מנהלים שאין לי מושג מה ואיך הם עושים ויש להם תוצאות מצויינות והם אהובים וראיתי חברות בהן המצב הוא הפוך. זה נורא מורכב. כל ההוויה האנושית היא דבר מאוד מורכב ואסור לחשוב שאנחנו מבינים אותה יותר מדי. לכן האימון בעיניי הוא מתודה מדהימה, כי הוא הולך בסופו של דבר לפרט ואומר לו – בוא נסתכל יחד על המקומות בהם אתה אומר – לא נוח לי, אני לא אוהב את התוצאות שלי, אני לא אוהב את מה שיש שם, אני לא מרגיש שלם עם זה. עם זאת, ניתן לזהות עקרונות או התנהלויות מאוד ברורות, שבסבירות גבוהה יעצרו הרבה פעמים תוצאות של אנשים בכל אחד מהתחומים.

מהם העקרונות והדפוסים שחוזרים על עצמם, המהווים את החסמים הגדולים ביותר?
אחד העיקריים שבהם הוא דחיינות ואי קיום הסכמים; אם בני האדם היו מאומנים לקיים את ההסכמים שלהם, כלומר, גם להצהיר, גם להתכוון וגם לעמוד במילתם, התוצאות והביטוי העצמי שלהם היו עולים באופן מהפכני. זה נכון לכל דבר, גם לניהול.
עקרון נוסף הוא עקרון האחריות – יש בלבול בין אחריות ואשמה, הנטיה היא להאשים במקום לקחת לכיוון של פתרונות ולהתקדם הלאה. הפחד מכישלון הוא דפוס מהותי, מולו – עקרון ההעזה, הבנוי סביב המשפט הידוע שלי: "ננסה, מקסימום זה יצליח". הפחד מכשלון – איך זה יראה, איך זה יתפש, מה יהיו המחירים, הוא מעצור גדול ביכולת ההנעה. כל העקרונות הללו הם החסמים הגדולים ביותר ליצירת הגשמה של מטרות בחיים של בני אדם.

ישנם עקרונות התקפים רק לאימון אישי, או רק לאימון עסקי?
זה מצחיק, אבל רוב התופעות, בכל תחומי החיים, מאוד משיקות ומאוד ברורות. אנחנו נופלים באותם מקומות והפחד מכשלון הוא המאפיין של רובנו והוא משליך על האופן בו אנו פועלים בתוך חיינו. ההסתכלות על זה, ההבנה והיכולת לקחת את זה למקום אחר, מאפשרת לבני אדם יצירות מדהימות בשינוי הדפוסים שלהם. לכמה מאיתנו יש כלים כדי להסתכל על כך שפחד מכשלון הוא אבסורדי?
 

* * * * * * * * * * * * *

מה טיב היחסים בין מאמן למאומן?
כבר במפגש הראשון, יש בניית חוזה אימון שיש לו כללים מאוד ברורים, אתה שוכר את שירותיי לאמן אותך, משמעו, אתה נותן לי את הזכות והסמכות לעמת אותך ולהוקיר אותך.
הרבה פעמים אנשים שראו אותי בטלוויזיה שואלים אותי – "איך אתה אומר לו כזה דבר?"
אני לא בא ברחוב לאף אחד ומתחיל לעמת אותו. האימון מעוגן בחוזה בו המאומן נותן לי את הסמכות לעמת אותו. אלו הם כללי המשחק.
אימון הוא משחק. זה כאילו לצאת מתוך החיים ולנהל משחק שמטרתו שיפור ההתנהלות שלי בחיים, הרבה אנשים לא מבינים את זה.

אבל זהו משחק רציני, הדורש השקעה ומחוייבות...
אם ניקח לדוגמה לימודי נהיגה, כשמסתכלים מה קורה תוך שנה, ממצב בו אתה לא יודע לנהוג כלל, למצב בו אתה נוהג כמעט באופן אוטמטי, זה מדהים. שם אין בעיה, אנשים מוכנים לשלם, להשקיע זמן, להתאמן, ללמוד לתיאוריה. אבל אם תגיד למישהו, תשקיע רק את אותם משאבי זמן אנרגיה, מכוונות ונחישות שהשקעת בלימודי נהיגה, במערכות היחסים שלך, לזה אין לו כוח. בדברים הכי חשובים בחיים, אנחנו לא מאומנים להשקיע וזה אבסורד.

כמה זמן אורך תהליך אימון שמטרתו לשנות את דפוסי החשיבה הבסיסיים הללו?
אין דבר כזה הגדרת זמן. מאמנים המדברים על תהליך של זמן מוגדר עד לתוצאות, מעליבים את המקצוע. אדם או ארגון, מאומנים כמה זמן שהם חושבים ורואים בתוצאות, שהתהליך הזה מקדם אותם.

כשארגון נכנס לתהליך אימון, אין דד-ליין ברור?
חס וחלילה. הדבר היחידי שעושים, הוא הגדרת אמות מידה תוצאתיות מבוקרות. תהליך אימון הוא לא תהליך של בירבורים ובזבוז כסף ארגוני, זהו תהליך מבוקר של עשייה ומתוך כך, צריכות להיות תוצאות. יש ארגונים שמבקשים תהליך מבוקר וממוקד לעניין מסויים, מגדירים תקציב מראש וזה מבנה החוזה. אם את שואלת אותי, כל עוד הארגון, ביחד עם המאמן, בנה את רף ההתפתחות והוא מתבצע תוצאתית, האימון הוא רלוונטי.

* * * * * * * * * * * * *

מהו החזון שלך כמקים תות?
החזון שלי הוא החזון של תות והוא החזון עליו הוקמה תות – יוצרים מנהיגות חדשה במדינת ישראל. מנהיגות חדשה מתייחסת למנהיגים חברתיים וקהילתיים.
כשהקמתי את תות הייתי אדם מאוד אמיד, לא הייתי צריך את תות בשביל להתפרנס. למעשה, אני מתפרנס היום פחות ממה שהתפרנסתי לפני הקמת תות. תות היא פלטפורמה לבניית מנהיגות חדשה בישראל. אנחנו חיים בתוך החזון שלנו ויוצרים אותו כל העת.

באיזה אופן אתם חיים בתוך החזון?
הקמתי 2 עמותות, אחת מהן היא העמותה למען מצוינות אישית בישראל. אנחנו עושים מאות תהליכים בשנה, הכל בהתנדבות ו/או במימון העמותה, שאני התורם הגדול ביותר שלה. תרמתי כמיליון שקל לעמותה הזו, מכספיי הפרטיים. מעולם לא לקחתי שקל על אף אחת מהפעילויות שלי בטלוויזיה. כל הכספים שקיבלתי, עד האגורה האחרונה, נתרמו לעמותה למצוינות אישית בישראל.

מה מטרתה של העמותה שהקמת?
העמותה הוקמה על-מנת להוביל וללוות קבוצות חלשות באוכלוסיה הישראלית ללא תמורה כספית. העמותה נותנת כלים ומעצימה באינסוף דרכים, אוכלוסיות שונות בישראל. עשינו ואנחנו עושים פרויקטים רבים בכל רחבי הארץ, בהתנדבות.

אילו פרויקטים עשיתם ואתם עושים במסגרת העמותה?
עשינו פרויקט התנדבותי גדול בשדרות, עשינו פרויקט עם עמותת עלם בכ"ס, במסגרתו הקמנו גלריה לבני נוער שמציגים שם יצירות אומנות. יש לנו פרויקט במגזר הערבי, במסגרתו מאות צעירים ערבים, עוברים אצלנו חינם אין כסף, תהליך שמטרתו גישור על הפערים התרבותיים. אנחנו מקיימים יריד תעסוקה בנצרת, אליו אנחנו מזמינים חברות ישראליות גדולות ויוצרים את החיבור בינם לבין האוכלוסיה הערבית. אנחנו מאמינים שבכדי לעשות שלום בין ערבים ויהודים בארץ, צריך קודם כל ליצור חיים משותפים ועסקים משותפים.
אנחנו יוצאים עכשיו בפרויקט משותף עם עמותת אור ירוק, שמטרתו הכשרת נהגי משאית – פרויקט אחריות המיועד לכל נהגי המשאיות במדינת ישראל.
אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם בוז'י הרצוג, שר העבודה והרווחה והולכים להכניס לכל מחלקות הרווחה, מסלולי העצמה. אנחנו עושים דברים מדהימים וזו רק ההתחלה. 

לאן פניך ופני תות בהסתכלות לעתיד?
כל עוד אלוהים נותן לי כוח – וברור לי שזה יכול להיגמר תוך חצי שנייה, אנחנו לא כל כך חזקים כמו שאנחנו חושבים – אבל כל עוד אני יכול, אמשיך ליצור ולפעול לרווחת הכלל. קיבלתי את הזכות להיות בעל הרבה מאוד אפשרויות, הן ברמה האנושית והן ברמה התקשורתית, קיבלתי זכויות מאוד גדולות ואני צריך להשתמש בהן לרווחת הכלל, לרווחתי, לרווחת משפחתי, עירי, מדינתי והעולם כולו ואני תמיד עסוק בזה.

באיזה אופן אתה עסוק ברווחת העולם כולו?
אני עסוק עכשיו בהגשת תכניות למפיקי אולימפיאדת לונדון 2112, שמגדירות כיצד ניתן להשתמש באולימפיאדה בכדי ליצור אחווה גדולה יותר בעולם. אני יוזם כל הזמן, אני לא יודע מה מזה יצליח ומה לא, אבל בזה אני
מתעסק – להפוך את העולם הזה למקום טוב יותר עבורנו ועבור ילדינו. אני חושב שמכיוון שבורכתי בכל כך הרבה זכויות ואפשרויות, אם אני לא אעסוק כל הזמן ביצירה הזו, זה יהיה בזבוז ושחצנות. אנחנו צריכים לעשות עם מה שקיבלנו את הטוב ביותר שאנחנו יכולים, זה כל הסיפור.

לכתבה באנגלית